אחרי מעל עשור של ייצוג בנקים גדולים וגופים פיננסים שונים, החלטתי "לעבוד צד" ולהשתמש בכל היתרונות והידע שאספתי במהלך השנים כמייצגת המוסדות הפיננסיים כדי לסייע לאלו שעומדים בצד השני של המתרס ונדרשים להתמודד מול אותם גופים, משרדינו בעל מומחיות בהתמודדות מול המערכת הבנקאית.

במשרדנו תיעשה בחינה יסודית של הראיות וטיב הטענות של הלקוח ויוצגו בפניו האופציות המשפטיות והאופרטיביות העומדות לרשותו תוך הדרכה כיצד הכי נכון וראוי לנהל את התיק.

בכדי להתמחות כהלכה ולהתמקצע בתביעות נגד בנקים ובכל הקשור בניהול משא ומתן לקראת הסדרת פריסת חובות, נדרשת הבנה של המערכת הבנקאית "מבפנים" ולפיכך העובדה כי במשך שנים רבות ייצגתי בנקים והייתי בצד השני של המתרס מהווה יתרון משמעותי בהשגת תוצאות מיטביות עבור הלקוח.  . 

תחום דיני הבנקאות הוא בין המורכבים ביותר בעולם המשפט ומעבר לזה, מדובר בתחום המתעדכן ומשתנה ללא הרף. אי לכך, רק אדם ה"נושם" את התחום, יכול להישאר עם אצבע על הדופק של התחום המשפטי הדינמי הזה.

חוק נתוני אשראי

מאז חיקוקו של חוק נתוני אשראי, לכל אדם קיימת הזכות לשתף את נתוני האשראי שלו אל מול גופים פיננסיים שונים, כשנתונים אלו שמורים במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל אשר מקבל מידע מגופים פיננסיים שונים, ובכלל זה הבנקים.

מטרתו של חוק זה הינה לעודד תחרות במתן האשראי בשוק, כשנותן האשראי יוכל לדעת למי אין סיכון במתן האשראי נוכח נתוניו הטובים, ואז יוכל להפחית את הריבית הנדרשת וייתן תנאים טובים יותר למי שמגיע. יחד עם זאת, קורים מקרים שבהם הבנק שולח נתונים שגויים לבנק ישראל (כגון תשלומים שלא שולמו, חוב שלא סולק ועוד), והדבר פוגם בנתוני האשראי של הלקוח, אף ללא ידיעתו, דבר שיכול לגרום לכך שבנק לא יאשר מתן הלוואת משכנתא, על בסיס נתונים שגויים אלו. ניתן אמנם לפנות לבנק או לבנק ישראל בדרישה להסרת נתונים שגויים אלו, אולם כשהדברים לא מסתדרים (ולעתים הדבר דחוף ביותר, כגון הסכם מכר דירה שיכול להתבטל, כולל תשלום פיצויים גבוהים נוכח ביטולו, רק כי לא הצלחת לקבל הלוואת משכנתא, על בסיס נתונים שגויים שהוזנו כאמור), מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הבנקאות.

סירוב הבנק לפתוח חשבון 

חובתו של הבנק לפתוח לכל אדם חשבון, אולם שיקול דעתו של הבנק האם לתת אשראי בחשבון. יחד עם זאת, קיימים לעתים מקרים שבהם מותר לבנק לסרב לפתוח חשבון ללקוח או קורה לעתים שקיים חשבון פעיל והבנק מודיע כי חשבון זה עומד להסגר עקב פעילות שאינה ראויה בחשבון. גם במקרים כאלו כדאי לפנות לעורך דין כדי שייצג את הלקוח אל מול הבנק וינהל הליכים משפטיים בעניין זה, ככל שהדבר דרוש ולא נפתר בהידברות מול הבנק.

ערב מוגן – גביית חוב מהחייב תחילה

לעיתים קרובות, במסגרת עסקה של מתן הלוואה לחייב ע"י גוף בנקאי או גוף שעוסק במתן הלוואות במהלך העסקים הרגיל שלו, הגוף המלווה דורש ערבים.

הערבות נועדה למקרים בהם החייב יפסיק לעמוד בהתחייבויותיו ואז יוכל הגוף המלווה להיפרע מכיס נוסף שהוא הערב.

ערב בעסקת הלוואה כזו, עשוי לחסות תחת הגדרת "ערב מוגן" בהתאם לפרק ב' לחוק הערבות, תשכ"ז  1967 אשר מגדיר מיהו ערב מוגן.

במידה והערב תואם להגדרות המפורטות בחוק, הוא ייחשב כערב מוגן וייהנה ממספר הגנות מפני נושי החייב באופן שקודם ינקטו הליכים נגד החייב העיקרי ורק במידה ולא יצלח הנושה להיפרע מהחייב העיקרי במקרים מסוימים בתאם לחוק יוכל לפנות הוא לערב.

מי נחשב כערב מוגן ?

סעיף 19 לחוק הערבות, תשכ"ז  1967 מגדיר "ערב מוגן" כערב יחיד, מי שאינו תאגיד, שאינו בן זוג של החייב או שותף של החייב, במידה והחייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא  או בעל עניין בתאגיד.

תנאי נוסף הוא כי הערבות עליה חתם הערב נקוב סכום שאינו עולה על 89,311.66 ₪ להלוואה רגילה או 744,263  ₪ להלוואת משכנתא (סכומים מתעדכנים מידי שנה בהתאם למדד).

באיזה מקרים אפשר לתבוע את הערב המוגן?

בהתאם לחוק הערבות, תשכ"ז  1967 לא תוגש תובענה נגד ערב מוגן אלא לאחר שנתקיימו שני התנאים:

1. ניתן פס"ד נגד החייב העירקי.
2. רשם ההוצאה לפועל אישר שננקטו נגד החייב העיקרי כל הליכי ההוצאה לפועל, ונתן החלטה על מיצוי הליכים.

על אף האמור, ישנם מקרים חריגים, בהתקיימם ניתן יהא לתבוע את הערב המוגן למילוי ערבותו, אם התקיים אחד משני הסייגים הבאים: 

1. החייב העיקרי נפטר, הוכרז פסול דין, ניתן נגדו צו כינוס נכסים או יצא מן הארץ לצמיתות; היה החיוב מובטח במשכנתה או במשכון, לא יחול סייג זה אלא אם כן קבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, לפי הענין, שנעשו מאמצים סבירים לאיתור החייב או למימוש המשכנתה או המשכון;
2. היה החייב העיקרי תאגיד – ניתן נגדו צו כינוס נכסים או צו פירוק.